שאלות ותשובות - עורך דין

קישורים מהירים:

מהו עורך דין ?
למה אני צריך עורך דין ?
האם כל עורך דין טוב לי ?
איך אני מוצא עורך דין ?
אני יכול לסמוך על העורך דין שלי ? האם ישנו חיסיון עורך-דין לקוח ?
האם אני צריך להתחייב לעורך דין ?
מה אני חייב לספר לעורך דין שלי ?
האם העורך דין יכול להפסיק את הטיפול בי ?
יש לי רק שאלה, אני רוצה רק ייעוץ ראשוני - זה יעלה לי כסף ?
כמה כסף לוקח עורך דין?
מתי צריך לשלם לעורך דין ?

מהו עורך דין ?

במדינת ישראל מוסדר המקצוע המשפטי ע"י הגוף המכונה בפשטות "לשכת עורכי הדין" וע"י מספר חיקוקים שהמרכזי שבהם הינו חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

ככלל, לפי החוק ישנם שלושה תנאים בסיסיים לקבלתו של אדם כחבר לשכת עורכי הדין, קרי: להיותו עורך דין, והם: (1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה, כלומר בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B.) ממוסד להשכלה גבוהה המוכר ע"י הלשכה. (2) הוא עבר תקופת התמחות שמשכה שנה תחת הדרכתו של עורך דין שהורשה לכך ע"י הלשכה או של שופט. (3) הוא עבר בהצלחה את בחינות הלשכה, המורכבות מבחינה כתובה ובחינה בע"פ.

למרות שתחומי פעילותו של עורך הדין המודרני הינה רחבה ביותר, וכמעט מתכחשת להגדרה, הרי שניתן לומר כי עורך הדין מייצג אדם או גוף במסגרת "האירועים המשפטיים" הפוקדים את אותו אדם או גוף. מאחר ובתקופתנו לתחומי פעילות רבים ישנה משמעות משפטית ותוצאות משפטיות, יוצא שהממשק בין האדם לבין המשפט הולך וגובר ולפיכך גם היזקקותו לבעל מקצוע משפטי, קרי: עורך דין.

לפי חוק לשכת עורכי הדין ישנם סוגי פעולות אשר מיוחדים לעורכי דין בלבד, וביניהם: (1) ייצוג אדם בבית משפט או בית דין. (2) ייצוג אדם מול רשויות מדינה שונות, כגון: ההוצאה לפועל, לשכת רישום המקרקעין (טאבו), רשם החברות, רשם הפטנטים והמדגמים, רשויות מס מסוימות וגו'. (3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי. (4) מתן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

חזרה לשאלות

למה אני צריך עורך דין ?

בניגוד לתקופות קדומות יותר, חייו של האדם המודרני שזורים לבלי התר במשפט ולחלק גדול מפעולותיו ישנן תוצאות משפטיות, לעיתים חמורות ועגומות, שבמקרים רבים הוא אינו יודע לצפותן. עורך הדין הוא מי שיש באמתחתו את ההשכלה, הידע והניסיון לנתח את המשמעויות המשפטיות של פעולות ומצבים שונים וכתוצאה יש לאל ידו להעריך במקצועיות את התוצאות הצפויות שלהם.

מאחר ובימינו משרדי עורכי דין רבים מקבלים פגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום, או בתשלום סמלי בלבד, הרי שמומלץ, ואף יותר מכך, לפנות לעורך דין לצורך קבלת אינדיקציה התחלתית לגבי הצרכים המשפטיים של הפונה, כשהוא ניצב בפני סיטואציה בעלת השלכות משפטיות מעורפלות מבחינתו. יצוין, כי במקרים רבים התייעצות עם עורך דין בטרם עת עשויה למנוע את ההיזקקות לו בשלב מאוחר יותר, בעלות גבוהה יותר וסיכויי הצלחה נמוכים יותר.

ישנם, כמובן, תחומים רבים שבהם הצורך בעורך דין הוא חשוב במיוחד, כמו למשל בהופעות בפני בית משפט או בתי דין, בפני רשויות מדינה שונות ואף במקרים של עריכת חוזים והסכמים. אלו הם תחומים שבהם עלולים להיגרם נזקים כבדים בעטיו של חוסר ניסיון והבנה לגבי הפרמטרים הרלוונטיים השונים.

יתרה מכך, הפנייה לעורך דין, במידה רבה, מפנה לאדם או גוף את הזמן והפנאי לעסוק בענייניו ולמזער את מידת "רעשי הרקע" בתוך חייו. עורך דין טוב ימצא את האיזון הנכון בין טיפול שקט ועצמאי לבין עדכון שוטף של הלקוח לגבי התקדמות התיק.

חזרה לשאלות

האם כל עורך דין טוב לי ?

ישנם מספר קריטריונים שיש לקחת בחשבון בבחירת עורך דין, והחשוב שבהם הינו בחירת עורך דין שתחום ההתמחות שלו רלוונטי לצרכים של הלקוח. למשל: אין זה רצוי לאדם המבקש לרכוש דירה לפנות לעורך דין שתחום עיסוקו הוא אינו תחום המקרקעין (נדל"ן). לא ניתן להפריז בחשיבותו של עניין זה, מאחר ועורך דין הינו בקיא, בראש ובראשונה, בתחום התמחותו - הוא מכיר את הגורמים השונים, את הדרישות הספציפיות ואת החידושים וההיסטוריה של התחום.

כמובן, שישנם עניינים בהם עשוי לעסוק כל עורך דין, מכוח המיומנות האינהרנטית הנדרשת ממנו. עניין זה משתנה בין עורך דין לעורך דין בכפוף למידת כישרונו וניסיונו וחשוב מכך - מידת האמון שרוחש לו הלוקח.

חזרה לשאלות

איך אני מוצא עורך דין ?

מאחר ובמדינת ישראל אחוז עורכי הדין באוכלוסיה הכללית הינו מהגבוהים בעולם נדמה לעיתים שהתשובה לשאלה "כיצד אני מוצא עורך דין?" היא ברורה מאליה, ברם ריבוי זה של עורכי הדין בישראל יוצר, כך נדמה, בעיה מסוג אחר, אשר עשויה להיות מנוסחת כ"כיצד אבחר עורך דין מבין ההמון?". לכך אין תשובה פשוטה, ומאחר וכללי לשכת עורכי הדין מגבילים את האופנים, הכמויות והאפיקים של הפרסום של עורכי הדין (לא תראו, למשל, פרסומת למשרד עורכי דין בטלביזיה או ברדיו), הרי שהדרכים למציאת עורך דין מצטמצמות, פחות או יותר, לעיתונות הכתובה ולאינטרנט.

כיום, לרבים מן המשרדים יש אתר אינטרנט שבו ניתן לקרוא אודות המשרד ולהתרשם מתחומי העיסוק שלו ומהצוות שהוא מעסיק. אפשרות חדשה זו מאפשרת ללקוח, לראשונה לקבל מושג כלשהו לגבי משרד עורכי דין שאינו נובע משמועות או פרסום ממוקד. באמצעות הגלישה באתר ניתן לגלות האם עורך הדין מטפל בנושאים הרלוונטיים ללקוח, להתרשם ממידת מקצועיותו (באופן מוגבל כמובן) ולגבש דעה מיודעת לגבי המשרד.

אתר משרד עורכי דין "דוד, סרוסי, סול": www.dss-law.co.il

חזרה לשאלות

אני יכול לסמוך על העורך דין שלי ? האם ישנו חיסיון עורך-דין לקוח ?

סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". לשון זו מלמדת כי חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי לקוחו הינה חובה ראשונה במעלה, והיא מסויגת רק ע"י מחויבותו לחוק, לכבוד המקצוע ולבית המשפט.

מחויבותו של עורך הדין אל לקוחו היא עיקרון היסוד של התחום, ממנו יונק המקצוע המשפטי רבים מהצדקותיו וכלליו השונים. הפרת חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי הלקוח, שלא במסגרת הסייגים שלה, הינה עבירה אתית חמורה העלולה, במקרים מסוימים, להביא להשעייתו או להרחקתו של עורך הדין מהלשכה ואף לחשוף אותו לתביעה משפטית.

מעבר לחובתו של עורך הדין להכרת החוק, לעמידה בזמנים הנקובים החוק וליידוע מלא ואפקטיבי ככל הניתן של לקוחו, מחויב עורך הדין שלא להימצא במצב של ניגוד אינטרסים במסגרת הטיפול בתיק, אשר ימנע בעדו לתת את הטיפול האופטימלי ללקוח, הן מסיבות אישיות והן מסיבות מקצועיות, כגון התחייבות אחרת או עומס עבודה.

אחד היסודות החשובים ביותר של חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי לקוחו, הינה חובת הסודיות המכונה לעיתים "חיסיון עורך דין - לקוח". משמעות חובת הסודיות היא כפולה: (1) עורך הדין מחויב לשמור בסוד "כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת". (2) עורך הדין מנוע מלעשות שימוש כלשהו במידע שהגיע אליו מאת לקוחו במסגרת מילוי תפקידו (בהנחה שלא ניתן היה להשיג את אותו מידע באופן אחר).

בנוסף לחובת הסודיות האתית נהנים עורכי הדין מהפטור להעיד בפני בית משפט בנוגע למידע החסוי, וזאת על-מנת שלא יידרשו להפר את חובת הסודיות ללקוחם ועל-מנת לגונן על מוסד חיסיון עורך דין - לקוח.

חובת הסודיות הינה רחבה במיוחד, ברם אינה בלתי מוגבלת. במסגרת החוק והפסיקה נקבעו לה חריגים מסוימים, כגון: (1) במקרה בו מגלה הלקוח לעורך הדין על כוונתו לבצע פשע (אבל לא על כך שביצע פשע בעבר - מידע זה מוגן ע"י החיסיון). (2) במקרה בו עורך הדין מאוים ע"י הלקוח, או נתבע על-ידו ונאלץ לעשות שימוש במידע החסוי על-מנת להתגונן. (3) במקרה בו הלקוח ויתר על הסודיות, במפורש או במשתמע (למשל כאשר הגיע לפגישה במשרדו של עורך הדין עם אדם נוסף).

חזרה לשאלות

האם אני צריך להתחייב לעורך דין ?

מאחר ומהות המקצוע המשפטי הוא ייצוגו של עורך הדין את הלקוח, אשר נובע מהאמון שרוחש הלקוח כלפי עורך הדין, אין ניתן כמעט להעלות על הדעת מקרה שבו ייכפה על הלקוח ייצוגו של עורך דין מסוים. בכל שלב שבו מתגלעים חילוקי דעות בין עורך הדין ללקוח, יכול הלקוח לקבל את מסמכיו ולעבור לטיפולו של עורך דין אחר. יחד עם זאת, לעורך דין ישנה זכות עיכבון ביחס למסמכי הלקוח, כלומר במקרים בהם חייב עדיין הלקוח לעורך הדין סכומי כסף מסוימים כשכר טרחה, עומדת לעורך הדין הזכות לעכב אצלו את מסמכי הלקוח עד לתשלום המלא (כמובן שגם לכך יש מגבלות מסוימות, הקשורות בטובתו של הלקוח, שאין זה המקום לפרטן).

סיטואציה חריגה עשויה להיות במקרה שבו לקוח בתיק פלילי מבקש להשתחרר מייצוגו ע"י עורך דין מסוים, וזאת על-מנת לעכב את התיק ולסכל אותו - במקרה כזה עשוי בית המשפט שלא לאפשר את שחרורו של עורך הדין ולכוף את הלקוח להיות מיוצג על ידו.

חזרה לשאלות

מה אני חייב לספר לעורך דין שלי ?

ככלל, מוטב לצייד את עורך הדין שלכם במידע מלא ורלוונטי ככל האפשר בנוגע לתיק שלכם, על-מנת שיוכל לפעול בשמכם על בסיס אינפורמציה מדויקת ומלאה, מה שעשוי, בסבירות גבוהה, לשפר את רמת הטיפול שיהיה בכוחו לספק. עורך הדין, בקבלתו של תיק לטיפול, משרטט לעצמו בעיני רוחו אסטרטגיה וטקטיקה לטיפול בתיק, אשר מבוססות על המידע שיש ברשותו - מידע חלקי ומוטעה יביא לעיתים קרובות לטיפול חלקי ומוטעה.

יחד עם זאת, חשוב להבין שישנם סוגי אינפורמציה אשר יביאו, כמעט בהכרח, להתנגשות בין חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי הלקוח לבין חובתו לנהוג כחוק. כך, למשל, עורך דין אינו רשאי לשקר ביודעין לבית המשפט (או להעלות לעדות עד שעורך הדין יודע מבעוד מעוד שעדותו שקרית). במרבית המקרים, חשיפה של מידע "בעייתי" בפני עורך דין יוותר במסגרת חובת הסודיות של עורך הדין, אולם יחייב אותו להפסיק את הטיפול בתיק.

חזרה לשאלות

האם העורך דין יכול להפסיק את הטיפול בי ?

סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 נתנסח בצורה שלילית כי עורך דין אינו רשאי להפסיק את הטיפול בתיק שקיבל לידיו. יחד עם זאת, אותו סעיף ממשיך וקובע חריגים רחבים מאוד לעניין זה, אשר, למעשה, מאפשרים לעורך דין להפסיק טיפול בתיק מסוים ממגוון רחב של סיבות. אותן סיבות עשויות להיות: חילוקי דעות לגבי אופן הטיפול, אי תשלום שכר טרחה, מניעה חוקית או אתית (גם עומס עבודה הוא מניעה אתית) וגם "מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול".

יחד עם זאת, אין לגזור מזכותו של עורך הדין להפסיק את הטיפול בלקוח את הזכות לקבל את כל שכר הטרחה ששולם או שסוכם. ענייני שכר הטרחה קשורים יותר להסכמה החוזית בין עורך הדין ללקוח מאשר לכללי אתיקה כאלו ואחרים - יש לשאול: מה הוסכם בינינו? עבור מה משולם הכסף? מה בוצע ומה נותר עוד לבצע? התשובות לשאלות אלו הן תחילת הדרך בבדיקה האם עורך הדין שהפסיק את הטיפול בי חייב לי כסף, או שאני חייב לו.

לזכות הרחבה יחסית של עורך דין להפסיק טיפול בעניינו של לקוחו, ישנו חריג רציני אחד והוא מקרה הנדון בבית המשפט - שעה שבתיק אזרחי (לא פלילי) יש בכוחו של עורך הדין להפסיק את הטיפול מיוזמתו וממגוון רחב של סיבות, ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט הדן בתיק, הרי שבתיק פלילי על עורך הדין המבקש להפסיק טיפול לקבל את רשותו של בית המשפט הדן בתיק, אישור שאינו מתקבל בנקל.

חזרה לשאלות

"יש לי רק שאלה", אני רוצה רק ייעוץ ראשוני - זה יעלה לי כסף ?

לשאלה האם פגישת ייעוץ ראשוני במשרד עורכי דין כרוכה בתשלום אין תשובה אחידה, שהרי הדבר תלוי במדיניותו של אותו משרד. ישנם משרדים אשר גובים שכר טרחה עבור פגישה ראשונה וישנם עורכי דין שאינם. משרד עורכי דין "דוד, סרוסי, סול" מקנה ללקוח אפשרות לפגישות ייעוץ בחינם, וזאת על-מנת לאפשר ללקוח לתכנן את צעדיו הבאים, כאשר הוא מיודע, ולו באופן כללי, לגבי מצבו המשפטי והפעולות הנדרשות ממנו.

חזרה לשאלות

כמה כסף לוקח עורך דין?

במרבית המקרים, גובה שכר הטרחה אותו גובה עורך דין עבור הטיפול בתיק זה או אחר, הינו תלוי לחלוטין במדיניות התמחור של המשרד, בוותק של עורך הדין, בפרסומו והצלחתו. ישנם מקרים מעטים בהם קובע החוק שכר טרחה מקסימלי אותו רשאי עורך דין לגבות עבור הטיפול (המקרה המובהק הינו בתחום של פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, שבו נקבע שכר הטרחה המקסימלי בחוק). לעומת זאת, ישנה חקיקה בדבר המלצות לשכת עורכי הדין לשכר טרחה מינמלי עבור טיפול בתיקים מסוגים שונים, ברם המלצות אלו משמשות בעיקר את עורכי הדין לצורך נקודת ייחוס והשוואה, ואינן מחייבות אותם בשום צורה.

מסיבות כאלה ואחרות, עורכי דין אינם מפרסמים "מחירון" האמור לשמש את הלקוח בטרם יופיע במשרדו של עורך הדין. חשוב לזכור, כי כמעט כל תיק מכיל מאפיינים המייחדים אותו מתיקים אחרים מאחר והוא מתרחש בנסיבות אמפיריות שונות, עם היסטוריה שונה ונפשות פועלות שונות, לפיכך ניתן לומר כי עבודתו של עורך הדין מתכחשת לאפשרות של מחירון קבוע ומצריכה תמחור פר מקרה.

ישנם, כמובן, תתי-תחומים בהם ישנה נורמה מסוימת בשוק, למשל בתיקי רכישה או מכר של דירה, מקובל לגבות שכר טרחה הנע בין 0.5% ל-3% ממחיר הדירה, אולם אין מדובר בטווח החקוק באבן והוא משתנה כל העת.

חזרה לשאלות

מתי צריך לשלם לעורך דין ?

תלוי במדיניות המשרד, בסוג התיק ובנסיבות המיוחדות שלו ובהסכמות בין עורך הדין ללקוח. אין דוקטרינה או שיטה קבועה למועדי התשלומים של שכר הטרחה ולפרישתם, וככל שישנם יותר עורכי דין כך גם ישנן שיטות רבות ומגוונות יותר של גבייה ופרישה.

ובכל זאת, במרבית התיקים ישולם סכום מסוים כ"מקדמה" על התשלום הכולל, אשר תשלומו מסמל את תחילת הטיפול בתיק. מרבית עורכי הדין יגבו כסף עבור כל דיון בבית משפט, בית דין או רשות המס. בייצוג ברכישה או מכר של דירה ישולם שכר הטרחה, על פי רוב, עם חתימת ההסכם. בתיק פלילי ישולם מרבית הסכום או כולו מראש. לעומת זאת, בתיקי תאונות דרכים ייגבה שכר הטרחה רק מתוך התשלום שמשולם ללקוח ע"י הגורמים המבטחים השונים, בסוף ההליך.

חזרה לשאלות