חוק המקרקעין, תשכ"ט ­1969

פרשנות
פרי, א :
זה ­ בחוק
1 .
"מקרקעין" ­ קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע,
זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
"מקרקעין מוסדרים" ­ מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקר­
קעין נוסח חדש], תשכ"ט ­1969
"רישום" ­ רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו;
"רשם" ­ רשם שנתמנה לפי סעיף 116 ללשכה שבאזור פעולתה נמצאים המקרקעין
הנדונים;
"מפקח" ­ מפקח שנתמנה לפי סעיף 117 ושבאזור סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים;
"שכירות" ­ לרבות שכירות משנה.
הגדרות
במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל הבעלות
2.
דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם.
בעלות
מקרקעין היא זכות שהוקנתה תמורת דמי שכירות להחזיק במקרקעין ולהש­ שכירות
3.
תמש בהם שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה"; שכירות
לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה לדורות".
שכירות
היא מישכון של מקרקעין. משכנתה
4
משכנתה
הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם. זיקת
5,
זיקת הנאת
עאות ורישומן
פרק ב :
במקרקעין היא הקנה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, עסקה
6.
למעט הורשה על פי צוואה.
עסקה במקרקעין
עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה (א)
7.
שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום.
(ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה.
גמר העסקה
לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב. התחייבות
8.
צורתה של
התחייבות
אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב התחייב
9.
כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל
בתום­לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום­לב ­ זכותו עדיפה.
עסקאות גדות
בכנסת ביום ב' באב תשכ''ט (17 ביולי 1960); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בה''ח 612, תש נתקבל
עמ 178.
1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 13, עמי 22.

Page 2
רכישה בתום לב
10 מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום­לב על הרישום, יהא
כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.
פרק ג : בעלות והחזקה
א : תחום הבעלות
סומק וגונח
11. הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע, בכפוף לדינים
כדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו,
אולם, בכפוף לכל דין, אין בכך כדי למנוע מעבר חלל הרום.
המחובר לקרקע
בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה הבעלות
12*
חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו,
ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר.
היקף העסקה
במקרקעין
במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי בסעיפים 11 ו­12, ואין תוקף עסקה
13
לעסקה בחלק מסויי במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת.
הגבלת זכויות
וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם בעלות
14 .
נזק או אי נוחות לאחר.
סימן ב : הגנת הבעלות וההחזקה
החזקה
15. בסימן זה, "מחזיק" ­ בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא בידיו ובין שהשליטה
הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו.
תביעה למסירת
מקרקעין
מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בעל
16 .
בהם שלא כדין.
תיעה למניעת
הפרעה
במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש המחזיק
17 .
בומשום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת.
שימוש בכוח נגד
הסגת גבול
המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת 18 . (א)
גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין, רשאי המחזיק בהם כדין להשתמש בכוח
במידה סבירה כדי להוציאם מיד התופס, ובלבד שעשה כן, בנסיבות הענין, תוך זמן סביר.
החזרת גזלה
שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף 18 (ב) חייב להחזירם למחזיק 19 . מי
אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית­המשפט לדון בזכויות שני הצדדים בעת
ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים
שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם.
שמלרת תרומות
כהוראות סעיפים 16 עד 19 כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מכל תרופה אחרת או 20. אין
סעד אחר על פי דין.

Page 3
עי הזולת
ונטיעה : בנייה פרקן ד
הקי אדם מבנה אל נטע נטיעות (להלן ­ הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו 21. (א)
בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקר­
קעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן ­ המקים) שיסלק
ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.
(ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו
בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.
(ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי
בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.
(ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקר­
קעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק.
ברירת ל
המקרקעין
בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות בסעיף 21 (א) תוך ששה חדשים 22, לא
לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים
בידו.
ביוע הגרירה
הוקמו המחוברים במקרקעין לא­מוסדרים, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין (א)
23
במחיר שוויים בלי המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה;
(1) המקים סבר בתום לב בשעת הקמת המחוברים כי הוא בעל המקרקעין;
(2) הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה, בשעת הקמתם, על שוויים של
המקרקעין בלי המחוברים באותה שעה;
(3) רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה עלולה לגרום לבעל המקרקעין
נזק חמור שאין בתשלום שוויים כדי לפצותו עליו.
(ב) ההוצאות הקשורות ברכישת המקרקעין לפי סעיף זה ­ לרבות כל מס, אגרה
ותשלום חובה אחר המשתלמים אגב העברת מקרקעין, אך למעט תשלום המגיע בעד תקופה
שלפני הקמת המחוברים ­ יחולו, על אף האמור בכל דין, על המקים.
(ג) זכויות המקים לפי סעיף זה עדיפות על זכויות בעל המקרקעין לפי סעיף 21.
זכות המקים
לרכישת
המקרקעין
המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין, לחיי את המקים לשלם בית
24,
לבעל המקרקעין שכר ראוי בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין.
תשלום
שימוש
המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שווי בית
25 ,
המחוברים בשיעורים ובתנאים שיקבע בית המשפט, לרכות ריבית והבטחת התשלום; והוא
הדין בסכומים המגיעיםלבעל המקרקעין לפי סעיפים 23 או 24.
תנאי התשלום
שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי פרק זה ניתנים לקיזוז. חובות
26
קיזוז
פרק ח : שיתו
סימן א : יחסי השיתוף
שהם של גמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל מקרקעין
27,
אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם.
בעלות משותפת
במקרקעין
Page 4
שיור חלקו
של שותף
28. חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה שהם שווים.
הסכם שיתוף
הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר 29. (א)
זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן ­ הסכם שיתוף) ניתן לרישום, ומש­
נרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר.
(ב) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות סעיפים 30 עד 36.
ניהול ושימוש
בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול (א)
30
הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם.
(ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף קטן (א) רשאי לפנות לבית
המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות הענין.
(ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים.
זותו של שותף
יחיד
באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל שותף, כלי הסכמת יתר השותפים ­ 31. (א)
(1) להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש
כזה משותף אחר?
(2) לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה
של המקרקעין ולניהולם;
(3) לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקר­
קעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם.
(ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לשותפים האחרים ככל
האפשר בהקדם.
נשיאת הוצאות
כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין המשותפים בהוצאות הדרושות 32. (א)
להחזקתם התקינה ולניהולם.
(ב) שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים
האחרים לפי חלקיהם במקרקעין.
תשלום מנד
שימוש
שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שותף
33.
שכר ראוי בעד השימוש.
זכות השותף
לעשות בחלקו
כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה 34. (א)
אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים.
(ב) תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה
יפה לתקופה העולה על חמש שנים.
לית
הזות
שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי חלקו במקרקעין. 35. כל
קיזוז
שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים לקיזוז. חובות
36.

Page 5
ב : פירוק השיתוף
כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. 37, (א)
(כ) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף
לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שבים, לצוות על פירוק
השיתוף, על אף התניה, אם בראה לו הדבר צודק בסיבות העבין,
הזכות לתבו
ה
פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים: נקבעה כהסכם חלוקת המקר­ 38. (א)
קעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כיי החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון
והבביה, תשכ"ה­1965 וכל חיקוק אחר בנדון.
(ב) באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט
בהתאם לסעיפים 39 עד 43.
פירוק על פי
הסכם או צו בית
המש
במקרקעין הביתבים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין, 39. (א)
(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף,
רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם בראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות
הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.
(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין
החלקות.
דרךלוקה
במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין (א)
40
תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת
המקרקעין וחלוקת הפדיון.
(ב) המכירה תהיה כדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם
הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין,
פירוק דרך
מכירה
היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי אחד השותפים ולאותו שותף 41. (א)
היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים,
יחולקו המקרקעין לפי זה.
(ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין מניעה לחלוקה זאת אם
שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין
לפי זה
(ג) היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים
את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה
שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור בסעיף
במקרי
מיודים
היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית 42, (א)
המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום
הכית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם.
(ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי רק אם ישולמו תשלומי
איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר
ירוק דרך
הפיכה לבית
משותף
תשכ''ה, עמי 307. 2 ס

Page 6
יעיל וצודק בנסיבות הענין על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים
המחוייבים.
משאלות השותפים
43. בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת השותפים לקיים את השיתוף ביניהם
ובשאר משאלותיהם של שותפים.
ניהול ושימוש
עד לפירוק
המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד בית
44.
לסיום הליכי הפירוק.
שיתוף בזכויות
אחרות
הסימן הקודם והסימן הזה, ככל שהן נוגעות לענין, יחולו, בשינויים המחו­ הוראות
45
ייבי , גם על זכויות אחרות במקרקעין כשהן של כמה בני אדם.
סימן ג' : בניה ונטיעה במקרקעין משותפים
השיתוף
בשל הקמת
מחוברים שלא
כדין
46. הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי
הסכם עם יתר השותפים (להלן ­ שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים, על אף
כל הגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף בהתאם להוראות סימן בין לא נדרש
פירוק השיתוף, יחולו הוראות פרק ד' בשינויים המחויבים.
מירוק השיתוף
דרך חלוקה
השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית המשפט ככל האפשר בפירוק
47.
את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את המחוברים.
פירוק השיתוף
דרך מכירה
פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין והמחיר שנתקבל עלה על המחיר היה
48.
שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת השקעתו
במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני המחירים היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר
שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים האחרים
את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין,
מחוברים שבמיצר
סימן ד' :
בעלות ושימוש
49. (א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים כמיצר של מקרקעין
שכנים (להלן ­ מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין
השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהט למטרה
שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי
שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה ­ בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם
היתה שונה.
סירות שנשרו
לתחום אר
או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין עצים
50.
שכנים הם של השכן נשרו למקום­שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר ושב
ליטול אותם לעצמו.
צמחים הגדלים
סמוך למיצר
או צמחים אחרים הגדלים ממוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך עצים
51.
מקרקעין שכנים, אין כעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן ­ השכן) רשאי לדרוש
סילוק הענפים או השרשי , אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו כמידה
בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה
ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.

Page 7
פרק ו : בתים משותפי
הוראות כלליות
א :
זה, וכן בסימן ד' לפרק ט' ­ בפרק
52
"בית" ­ מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה בנה;
"דירה" ­ חדר או תא, או מערכת חדרים או תאי , שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת
למגורים, לעסק או לכל צורך אחר
"בית משותף" ­ בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים
"בעל דירה" ­ לגבי דירה שהוחכרה לדורות ­ החוכר לדורות או חוכר המשגה לדורות,
לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין פרק זה לא יראו אותם כבעלי דירה
"רכוש משותף" ­ בל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים בדירות, ולרבות
הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן
מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם
אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.
הגרות
הוראה בחוק זה, וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על דירות בבית משותף, 53. כל
בשינויים המחוייבי ; ומקום שמדובר ברישום בפנקסי המקרקעין, רואים אותו כאילו
מדובר ברישום בפנקס הכתים המשותפים.
תחולת דיני
מקרקעין
האמור בסעיף 13 תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות 54. על אף
ולעסקאות.
ת
בעלות
בדירות
סימן ב : דירות ורכוש משות
לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים כרכוש המשותף של אותן 55. (א)
בית משותף.
(ב) עיסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף
לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין
או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.
בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו בסימן ג' לפרק זה (להלן ­
(ג
התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו
זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי
הדירות; הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות
טרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד.
חלקי הרכוש
המשותף
הצמודים לדירות
הוראות פרק ה' לא יחולו על הרכוש המשותף. 56. (א)
(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות משותפת בדירה או פירוק
השיתוף בדירה כזאת.
אי­תחולת פרק ה'
שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה יהיה לפי יחס שטח רצפתה 57. (א)
אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר;
בחישוב שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום חלקי המאה.
(ב) בחישוב שטח הרצפה לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון שטחם של גזוז­
טראות ושל קירות חיצוניים, אלא אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת.
החלק ברוש
המשותף

Page 8
הוצמד חלק מסויים של הרכוש המשותף לדירה פלונית, יובא שטחו בחשבון
(ג)
לענין סעיף קטן (א) בשיעור שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת ­ בשיעור שקבע
המפקח לפי הנסיבות.
נשיאת הוצאות
58. בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש
המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, הכל בהתאם
לחלקו ברכוש המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר.
משותף■ בית
המורכב ממבנים
או אגים
מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים שלכל אחד מהם 59. (א)
כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים, ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, או
חלק ממנו שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד,
תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף שהוצמד כאמור
על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף.
הוצמד רכוש משותף כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות לקבוע
(ב)
בתקנון שיקויימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.
בית משותף
שנהרס
נהרס בית משותף, כולו או מקצתו, מכל סיבה שהיא, ובעלי הדירות ששלושה
60. (א)
רבעים לפחות מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (להלן ­ המשקמים) החליטו להקים
את הבית מחדש או לתקנו, ישא כל בעל דירה בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו, ובעלי
כל הדירות ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד לפי החלק
ברכוש המשותף הצמוד לדירתו.
סירב בעל דירה להשתתף בהקמת הרכוש המשותף או תיקונו, רשאי המפקח,
(ב)
על פי בקשת המשקמים ולאחר שנוכח שאין אפשרות מעשית להקים את הבית המשותף
לגבי יתר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה להעביר, תוך המועד שקבע ושלא יפחת
מששה חדשים, את זכותו בדירה לאדם אחר שיקבע בעל הדירה, ושיבוא במקומו בכל
הנוגע לחובת ההקמה או התיקון.
לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, על
(ג)
פי בקשת המשקמים, לצוות על העברת הזכות למי שהציעו המשקמים, ובאין הצעה מציד ­
למי שקבע המפקח, ועל רישומה על שמו של אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או
יופקד בידי המפקח, שוויה של הזכות.
נתגלעו חלוקי דעות לגבי שווי הזכות, ייקבע השווי על ידי המפקח לפי בקשת
(ד)
המשקמים או בעל הדירה.
מסמכויותיו לפי סעיף זה, דינה כדין
(ה) כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות
תביעה לפני המפקח לפי סימן ד'.
המשותף
ניהול הבית
ג :
תקנון
בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם
61
וחובותיהם בקשר לבית המשותף.
ז
תקנון מוסכם
בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי
62. (א)
הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות
בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או כשיעור שלא

Page 9
פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף
לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.
לענין סעיף קטן (א), "בעל דירה" ­ לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה
(ב)
לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות.
תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם
(ג)
שנעשה בעל דירה לאחר מכן.
ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף על כל דירותיו הוא בבעלותו של תקנון
63.
אדם אחד.
תקון שנערך
על ידי יחי
שלא נרשם תקנון לפי סעיף 62, ובמידה שאין בתקנון שנרשם הוראה בנדון, מקום
64.
יראו את התקנון המצוי שבתוספת כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות.
התקנון המצוי
בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לכל
65.
לפי הוראות התקנון.
נציגות הית
המשותף
עם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה המפקח שנתן את צו הרישום 66. (א)
נציגות זמנית לאותו בית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית
יהיה בהתאם להמלצת בעלי הדירות שביקשו את הרישום; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח
נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית המשותף או ­ אם לא היתה
אפשרות מעשית לעשות כן ­ שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע לה שכר שישולם
לה על ידי בעלי הדירות.
דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות
(ב)
שנכונה לפי הוראות התקנון.
הראשונה הנציגות
לא נכונה בכית משותף נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, 67. (א)
רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות סעיף 66 יחולו, בשינויים המחוייבים, על
מינוי הנציגות, על קביעת שכרה ועל מעמדה.
קבע תקנונו של הבית המשותף בחירת הנציגות באסיפה כללית, לא ישתמש
(ב)
המפקח בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שכינ את בעלי הדירות לאסיפה כללית
לבחירת הנציגות והנציגות לא נבחרה באסיפה, או שנוכח כי בנסיבות המקרה כינוס האסיפה
לא יהיה מעשי.
הנוהל כאי/
נציגות
שנקבע על ידי המפקח לנציגות שנתמנתה כאמור בסעיף 66 או בסעיף 67, השכר
68
.58

דינו כדין הוצאה שבעלי הדירות חייבים להשתתף בה כאמור בסעיף
השכר לנציגות
תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולני­ הנציגות
69.
הולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך
משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות.
הנציגות­מורשה
של בעלי הדירות
קבע תקנונו של בית משותף הוראות בדבר קיום אסיפה כללית של בעלי הדירות 70. (א)
והאסיפה לא נתכנסה במועדה בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח לכנה ולקבוע את
סדר יומה, והוראות התקנון בדבר אסיפה כללית יחולו כאילו כונסה בהתאם להוראותיו.
התיר התקנון השתתפות באסיפה כללית על ידי באי­כוח, פטורה ההרשאה לבא­
(ב)
כוח ממס בולים.
א&יפה כללית

Page 10
החלטות בעלי
הדירות
71. החלטה של בעלי הדירות שנתקבלה בהתאם לתקנון ונרשמה בספר ההחלטות תחייב
כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת קבלת ההחלטה ובין שהיה לבעל דירה אחרי
קבלתה ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון בכל עת סבירה לכל בעל דירה.
סימן ד : יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות
סמכות להכריע
בסכסוכים
סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון
72. (א)
או לפי סעיף 58, יכריע בו המפקח.
סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי
(ב)
דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט
מוסמך או לפני המפקח.
האמור בסעיפים קטנים (א) ו­(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל
(ג)
לדורות­
הדירה הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה
גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת
(ד)

בורר.
הזכות לתבוע
בסכוך
זכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח: ואלה
73 .
כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר בסעיף
(1)
נציגות הבית המשותף.
(2)
סמכויות המפקח
הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה למפקח
74 .
אזרחית.
דיון בסכסוך
מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות, אם היה משוכנע שהדבר יועיל
(א)
75 .
לגילוי האמת ולעשיית צדק החליט לסטות מדיני הראיות, ירשום את הטעמים שהניעוהו
לכך.
התחיל מפקח לדון בסכסוך ונבצר ממנו לסיים את הדיון בו, ימשיך מפקח אחר
(ב)
בדיון מהשלב אליו הגיע קודמו, אולם רשאי הוא להרשות הבאת הראיות שנית, כולן או
מקצתן.
החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים.
(ג)
אכיפתם של
החלטות וצווים
המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין החלטת
76 .
סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט 3, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום.
ערעור
כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה (א)
77 .
שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית
המשותף.
הגשת הערעור איבה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על כך המפקח
(ב)
או בית המשפט שלפניו הוגש הערעור.
בערעור על החלטת המפקח לפי סעיף 72 (ב) ידון בית המשפט המחוזי בשלושה
(ג)
שופטים.
פסק­הדין של בית המשפט בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור ברשות
(ד)
.
כאמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז­
3 חוקי א''י, כרך א' פרק כ''ג, עמ 332.
.148

4 ס''ח תשי"ז עמי

Page 11
זויות במקרקעי הזולת
פרק ז :
שכירות
סימן אי:
האמור כסעיף 13 ניתן להשכיר חלק מסויים של מקרקעין. על אף
78.
שכירות של חלק
מסויי של
מקרקעין
על אף האמור בסעיפים 7 ו­8, שכירות לתקופה שאיבה עולה על חמש שבים 79. (א)
איבה טעונה רישום, והתחייבות לעשות עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב.
() הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שיש עמה ברירה להאריך את
תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, ולא על שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה,
חלה כעבור חמש שים מגמירת חוזה השכירות.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של שכירות שאינה טעונה רישום,
אם ביקשו זאת הצדדים.
דינה של שכירות
קצרה
מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר הושכרו
80.
חזר המשכיר והשכירם לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את השכירות
הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה, אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום
לב ­ זכותו עדיפה.
שכירות קצרה
נוגדת
שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם כתנאי השכירות, לשעבדה 81. (א)
במשכנתה בלי הסכמת המשכיר והוראות סימן ב' יחולו, בשינויים המחוייבי .
(ב) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות, לשעבדה
בזיקת הנאה בלי הסכמת המשכיר והוראות סימן ג' יחולו, בשינויים המחוייבים.
שיעבוד שכירות
במשכנתה
או בזיקת הנאה
או הגביל חוזה השכירות את זכותו של השוכר להעביר את השכירות או להשכיר שלל
82.
את המקרקעין בשכירות משנה, והמשכיר לא הסכים לעסקה כזאת מטעמים בלתי סבירים
או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי בית המשפט להרשות את העסקה בתנאים
שייראו לו אם ראה שאין בכך פגיעה במשכיר,
מניעת סירוב
בלתי סביר
פרק זה, פרט לסעיף 82, יחולו, בשינויים המחוייבימ, על הזכות להחזיק הוראות
83.
במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות, שהוקנתה שלא בתמורה.
השאלה
בכפוף להוראות פרק זה יחולו על שכירות מקרקעין דיני השכירות הכלליים. 84. (א)
(ב) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות החוקים שענינים הגנת הדייר,
לרבות חוק דמי מפתח, תשי"ח­1958
ייני השכירות
וחוקי הגנת
הדייר
משכנתה
סימן ב :
משכנתה איבה פוגעת בזכותו של בעל המקרקעין להחזיק בהם, להשתמש בהם (א)
85
ולעשות בהם כל עסקה, והכל בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה.
(ב) עסקה שבעל המקרקעים עשה בהם לאחר שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו
של בעל המשכנתה לממש אותה, ואין לעסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את המקרקעין
בהוצאה לפועל של המשכנתה.
זכות הממשכן
במקרקעין
הממושכנים
תשח, עמ' 177. 5 סח

Page 12
דרגה שנתפנתה
מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה אחת מהן, רשאי בעל המקר­
86.
קעין להביא במקומה משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת בתנאי המשכנתה
שלאחריה.
העברת המשכנתה
בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה רשאי בעל המשכנתה להעביר את המשכנתה,
(א)
87 .
או חלק ממנה, לאדם אחר, יחד עם החוב המובטח על ידיה, כולו או מקצתו, ללא הסכמת
בעל המקרקעין.
הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על ההעברה, מופטר הוא על­ידי תשלום
(ב)
החוב לבעל המשכנתה הקודם.
פדיון המשכנתה
לני המועד
לקיום החוב
בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות לפדות את המקרקעין הממושכנים אין
88 .
תשכ"ז1967
לפני המועד לקיום החוב בהתאם להוראות סעיף 13 (ב) לחוק המשכון,
האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני תחילת חוק זה.
הקד הפרעון
בלשכה
בעל המקרקעין לפרוע מה שמגיע ממנו על פי המשכנתה אלא שבעל המשכנתה רצה
89 .
לא קיבלהו, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בידי הרשם
ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה במידה שנפדתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות
לענין סעיף זה.
מימוש המשכנתה
המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה מימוש
90 .
לפועל ובדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז­.1967
תחולת חוק
המשכון
להוראות פרק זה יחולו על משכנתה הוראות חוק המשכון, תשכ"ז­1967; אולם בכפוף
91.
אין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה.
זיקת הנאה
סימן ג :
הזכאים
92. זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן ­ מקרקעין זכאים) או לטובת אדם
פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור.
צורות הזיקה
זיקת הנאה יכול שתקבע ­
(א)
93 .
כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה לטובתו זכאי לשימוש
(1)
מסויים במקרקעין הכפופים;
כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע פעולה מויימת באותם
(2)
מקרקעין.
זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע כי בעל המקרקעין הכפופים חייב
(ב)
לבצע בהם פעולה מסויימת או שלא יהיה זכאי למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין
הזכאים.
זיקה מכוח שנים
מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים (א)
94 .
רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה.
הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש בזכות כאמור, לרבות הודעה
(ב)
לציבוי, שהוא מתנגד לשימוש בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
6 סח תשכ"ז, עמי 48.

Page 13
הנאה לטובת אדם או סוג בני אדם אין בעלי הזיקה רשאים להעביר זכותם אלא בזיקת
95
בהסכמת בעל המקרקעין הכפופים, והוא באין הוראה אחרת בתנאי הזיקה.
העברת הזיקה
הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה זיקת
96.
אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את
הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות
השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי
למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי.
תקומת הזיקה
ותנאיה
המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת ההנאה לחלקה שהזיקה היתה חולקו
97.
לזכותה או לחובתה, לפי הענין.
חלוקת המקרקעין
בעל שתי חלקות מקרקעין רשאי לשעבד אחת מהן בזיקת הגאה לטובת השניה. 98. (א)
(ב) נתמזגה הבעלות במקרקעין הזכאים ובמקרקעין הכפופים בידי אדם אחד, לא
תתבטל זיקת ההנאה משום כך בלבד.
(ג) אוחדו המקרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים לחלקה אחת, מתבטלת זיקת
ההנאה.
זיקה בין מקרקעי
אחד
סימן ד : זכות קדימה
בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מויי במקרקעין משותפים, רשאי לרשום 99. (א)
זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא
יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה.
(ב) על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו הוראות הסעיפים 105­102, בכפוף למוסכם
בתנאי הזכות.
זכות קדימה על
הסכם
מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה­ 100 . (א>
1965 י, והם עכרו בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף,
לא יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע אותו תחילה ליורש בעל זכות
הקדימה.
(ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו אישור הצוואה, יראו כל
יורש כבעל זכות קדימה לגבי חלקו של יורש אחר מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה
רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר.
זכות קדימה בין
יורשיט
שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים מקרקעין
101 .
על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו
לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן­זוגו.
זכות קדימה בין
בני זוג
הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח בדואר רשום, ותציין את המחיר 102 . (א)
הנדרש בעד המקרקעין המוצעים? העתק מההצעה יישלח לרשם.
(ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל זכות הקדימה לשלם את המחיר
הנדרש, בצירוף כל מס או תשלוט חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה, או להפקידם
בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין
במחיר הנקוב בהצעה הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר העסקה.
רכישה על­פי
זכות קדימה
תשכ''ה, עמ' 63. 7 סח

Page 14
(ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב)
תוך המועד הקבוע באותו סעיף קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש
את המקרקעין.
(ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או
אחדים מהם, לרכוש את המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו של כל
אחד מהם בזכות הקדימה סירב אחד מהם לרכוש, יעמוד חלקו לזכותם של השאר.
העברת המקרקעין
103. (א) סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין המוצעים לו במחיר הנדרש, יהיה
המציע רשאי, תוך ששה חדשים מיום הסירוב, להעבירם כרצונו, ובלבד שלא יעבירם
במחיר נמוך מהמחיר שצויין בהצעה.
(ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת החדשים האמורה בסעיף קטן (א),
בטלה זכות הקדימה, ואם נרשמה ­ תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה, לא יהיה
רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל זכות הקדימה.
אי­חולהעל
מתות
להציע מקרקעין לבעל זכות קדימה כאמור בפרק זה לא תחול על העברה 104 . החובה
ללא תמורה, אלא שזכות הקדימה לא תתבטל ותחול לגבי מי שרכש את המקרקעין ללא
תמורה.
הערת
אי­רישו
תירשם העברת מקרקעין שקיימת לגביהם זכות קדימה, אלא מאחר שנוכח הרשם 105 . לא
כי נתמלאו הוראות פרק זה.
זכות קיימה לגבי
חכירה לדורות
סימן זה בדבר העברת בעלות, יחולו, ככל שהן נוגעות לענין, גם על העברה 106 . הוראות
של חכירה לדורות.
פרק ח : מקרקעי ציבור ומקרקעי יעו
הגדרות
­ 107. בפרק זה
"מקרקעי ציבור" ­ מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק­יסוד: מקרקעי ישראל*, ומקרקעין
של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על ידי חיקוק;
"מקרקעי יעוד" ­ מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, והם ­
(1) שפת הים, לרבות מקרקעין שבתחומי נמל;
(2) נהרות, נחלים ותעלות וגדותיה
(3) דרכים ומסילות רזל, לרבות מקרקעין המשמשים תחנות של מסילות
ברזל;
(4) נמלי תעופה;
(5) סוגים אחרים של מקרקעי ציבור שנקבעו בתקנות, באישור ועדת הכלכלה
של הכנסת, כמקרקעי יעוד לענין פרק זה
מקרקעין
תת­ימיי
הנמצאים מתחת למימי החופין של ישראל ומקרקעין הנמצאים מתחת למימי מקרקעין
108
האגמים שבישראל הם של המדינה ונמנים על מקרקעי הציבור.
רישום של
מקרקעי יעוד
של מקרקעי יעוד יצויין היותם מקרקעי יעוד. 109 . ברישום
הפיכת מקרקעי
יעיז­ למקרקעי
יעוד לא ייהפכו למקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד אלא אם אישרה 110 . מקרקעי
הממשלה או השר שקבעה לכך שחדלו לשמש ליעודם; הודעה על האישור תפורסם ברשו­
מות וציון המקרקעין כמקרקעי יעוד יימחק,
סח תשך, עמ' 56.
Page 15
איסור עסקאות
במקרקעי יעוד
111. במקרקעי יעוד לא יהיה תוקף לכל עסקה הטעונה רישום, לא יינתן צו אכיפה בשל
התחייבות לעשות בהם עסקה כזאת, ולא תירשם הערה ביחס להתחייבות כזאת, אלא אם
העסקה או ההתחייבות אושרו על ידי הממשלה או השר שקבעה לכך.
ו
אי­תחולה
ציבור לא יחול סעיף 23. במקרקעי
112 .
התיישנות
במקרקעי יעוד אין התישנות 113 . (א)
(ב) במידה שלפי חוק זה חלה התיישנות במקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד, לא
תתחיל תקופת ההתיישנות לפני היום שנרשמו על שם בעליהם.
(ג) במקרקעי ציבור לא יחול סעיף 94.
שמירת דינים
פרק זה באות להוסיף על הוראות חוק­יסוד מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי הוראות
114 .
ישראל, תש"ך­1960 וכל דין אחר החל על מקרקעי ציבור או סוג של מקרקעי ציבור,
ולא לגרוע מהן.
פרק ט : המרש
סימן א' : הוראות כלליות
לשכת רישום
המשפטים יקים לשכות רישום ויקבע את אזור פעולתן. 115. שר
רשמים
המשפטים ימנה רשם לכל לשכה ורשאי הוא למנות רשם אחד ללשכות אחדות. שר
116
מפקחים
שר המשפטים ימנה מפקחים על רישום מקרקעין ויקבע את אזור סמכותם. 117 . (א)
(ב) מפקח רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לרשם שבאזור סמכותו.
הממונה על
המרשם
שר המשפטים ימנה אדם הכשיר להיות שופט בית משפט שלום כממונה על 118 . (א)
המרשם.
(ב) הממונה על המרשם רשאי ליטול לעצמו כל ממכות הנתונה למפקח או לרשם.
פרסום ברשומות
לשכה וקביעת אזור פעולתה, על כל מינוי לפי פרק זה ועל קביעת אזור הקמת
119 . על
סמכותו של מפקח תפורסם הודעה ברשומות.
סמכויות חקירה
על המרשם ולכל מפקח יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים לממונה
120 .
ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם.
9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט­
ערר לממונה
הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רשם או מפקח ­ למעט החלטת מפקח לפי 121 . (א)
סימן ד' לפרק ו' ­ רשאי לעור עליה לפני הממונה על המרשם תוך תקופה שנקבעה
בתקנות.
(ב) הממונה על המרשם רשאי להחליט בערר על פי המסמכים שהיו לפני הרשם
או המפקח בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכל כפי
שימצא לנכון לבירור הענין.
9 ''ח תש''ך, עמ' 56.
.28

תשכ''ט, עמ'
10

Page 16
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין לעדור על אישור עסקה לרישום לאחר
שנרשמה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סעד אחר בקשר לרישום.
ערעור לבית
המשפט
122. הרואה עצמו בפגע על ידי החלטת הממונה על המרשם, כולל החלטה בערר לפי סעיף
121, רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור
שיפוטו נמצאים המקרקעין הנדונים.
הפנקסים
בכל לשכה יתנהלו הפנקסים שנקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו, ויירשמו 123 , (א)
בהם המקרקעין הנמצאים באזור פעולתה של הלשכה.
(ב) בפנקסים יירשמו, לגבי המקרקעין הנוגעים בדבר ­
(1) העסקאות שהרשם אישרן לרישום
על ידי רשות
פסקי­דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית משפט
(2)
אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והוגשו לרשמן
(3) כל דבר אחר הטעון רישום, או ניתן לרישום, לפי חיקוק.
עיון בפנקסי
המתנהלים בלשכה יהיו פתוחים לעיון הציבור, וכל אדם רשאי לעיין בהם הפנקסים
124 .
ולקבל העתקים מן הרשום בהם.
כוח ההוכחה
של רישום
רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכו, אולם אין 125 (א)
בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין נוסח חדש],
תשכט­1969.
(ב) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא­מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו.
הערות
סימן ב' :
הערת אזהרה
126, הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות במקרקעין, התחייב
ככתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי
שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן ­ הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא
מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת
או משתמעת, מוחלטת או מותנית,
איסור רישו
בניגוד להערת
אזהרה
הוגשה הבקשה לרישום הערה לפי סעיף 126 על ידי בעל המקרקעין או בעל 127 , (א)
הזכות בהם, או על ידי הזכאי כשנקבע בהתחייבות שרישום ההערה יוכל להיעשות לפי
בקשתו, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו של בית
משפט.
(ב) הוגשה הבקשה על ידי הזכאי כשלא בקבע בהתחייבות שרישום ההערה יוכל
להיעשות לפי בקשתו, לא תירשם עסקה סותרת כאמור, אלא אם הודיע הרשם לזכאי על
כך מראש ונתן לו זמן סביר לפנות לבית המשפט.
(ג) איסור הרישום לפי סעיף זה יחול למשך התקופה שנקבעה לכך בהתחייבות,
ובאין תקופה כזאת ­ למשך שנה מרישום ההערה.
הערה על צורך
להנחת דעתו של הרשם כי עשיית עסקה בידי בעל המקרקעין או בעל זכות 128 , הוכח
במקרקעין מותנית ­ על פי חיקוק, על פי צו של בית משפט או על פי התחייבות בכתב של
הבעל ­ בהסכמתו של צד שלישי, ירשום הרשם, לפי בקשת הצד השלישי, הערה על כך.
Page 17
לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הוכח
129
העדות , כי כשרותו המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין שללה או
הוגבלה על פי חוק, ירשום הרשם, לפי בקשת צד מעונין או לפי בקשת היועץ המשפטי
לממשלה, הערה על כך,
הערה על הגבלת
כשרות
המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין, להורות על רישום 130 . בית
הערה כפי שיקבע.
הערה לפי צו
משפט
הערה לפי סעיפים 129,128 או 130, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, 131 . נרשמה
כל עוד לא נמחקה ההערה.
תוצאה קול רישום
הטרה
הערה שנרשמה לפי סעיפים 128,126 או 129 תימחק על פי צו של בית משפט או 132 . (א)
אם הוכח להנחת דעתו של הרשם אחד מאלה;
(1) הצדדים המעונינים הסכימו למחיקה;
(2) עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש לצדדים המעונינים
על כוונתו למחוק את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית המשפט
(3) עברה התקופה האמורה בסעיף 127 (ג) ולא הוגשה בקשה להאריכה; על
בקשה כזאת יחולו הוראות סעיף 127, בשינויים המחוייבים.
(ב) הערה שנרשמה לפי סעיף 130 תימחק על פי צו של בית משפט,
מחיקת הערה
המשפטים רשאי, במידה שהדבר דרוש להפעלתו של חוק או למניעת הפרתו, 133 . שר
לקבוע בתקנות הערות אחרות שהרשם יהא חייב לרשמן, ורשאי הוא לקבוע בתקנות דרכי
רישומן ומחיקתן; על הערות כאלה יחולו הוראות סעיף 131 בשינויים המחוייבים.
הערות אחרות
סימן ג' : רישום ראשון וחידוש רישום
שעדיין אינם רשומים בפנקסי מקרקעין, כל התובע זכות בהם רשאי לבקש מקרקעין
134 .
את רישומם.
זכות לרישו
ראשון
שרישומם הושמד או טושטש, כל התובע זכות בהם וכן היועץ המשפטי מקרקעין
135 .
לממשלה או נציגו רשאי לבקש חידוש הרישום.
זכות לחידוש
רישום
הודעה על בקשת רישום לפי פרק זה תפורסם ברשומות. 136 . (א)
(ב) כל אדם המעונין בדבר וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שלא הגישו את
הבקשה רשאי להגיש למפקח התנגדות לרישום תוך ששים יום מיום פרסום ההודעה.
פרסום והתנגדות
המפקח יחליט בבקשת הרישום לפי פרק זה לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון 137 (א)
טענותיהם ולהביא ראיותיהם; הוא רשאי לסטות מדיני הראיות אם היה משוכנע שהדבר
יועיל לגילוי האמת החליט לסטות מדיני הראיות, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.
(ב) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים.
ההחלטה בקשת
רישום או חידוש
שעדיין אינם רשומים בפנקסי המקרקעין ואשר הממונה על המרשם, אחרי מקרקעין
138 .
שהם ללא בעלים, יירשמו על שם המדינה, אולם אין , אישרבירור עם האפוטרופוס הכללי
בכך כדי למנוע מכל אדם לתבוע זכות בהם ולבקש תיקון הרישום.
רישום של
מקרקעין ללא
נעלים
אי, כרך אי, פרק נד, עמ 650. " חוקי

Page 18
כחו של הרישום
1
139 רישום לפי פרק זה יהווה ראיה לכאורה לתכנן אין בו כדי למנוע הסדר על פי פקודת
הסדר זכויות במקרקעין נוסח חדש] ,תשכ"ט­.1969
הגבלת תחולה
פרק זה לא יחולו על מקרקעין שלגביהם אין לעשות רישומים בהתאם לסעיף הוראות
140
35 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין ננוסח חדש], תשכ"ט­.1969
סימן ד : רישום בתים משותפים וביטולו
פנקס בתים
משותפים
141. בכל לשכה יתנהל פנקס בתים משותפים (בסימן זה ­ הפנקס).
בית הראוי
להירשם בפנקס
בית שיש בו שתי דירות או יותר ואפשר לזהות כל אחת מהן כיחידה נפרדת, 142 . (א)
ניתן לרישום בפנקס.
(ב) שני בתים או יותר שבכל אחד מהן יש דירה אחת או יותר והבתים הוקמו על
חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על חלקה נפרדת, ניתנים
לרישום בפנקס כבית משותף.
צו רישום
צו לרישום בית בפנקס יינתן על ידי המפקח, אם ביקשו זאת הבעלים ששטח 143 . (א)
הרצפה של דירותיהם מהווה למעלה ממחצית שטח הרצפה של כל הדירות שבבית בדירה
המוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות צריך שהבקשה תוגש גם על ידי המח­
כיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
(ב) צו הרישום יפרט לגבי כל דירה בנפרד את הפרטים שייכללו ברישום בפנקס.
(ג) היתה דירה מוחכרת ערב הרישום, רשאים הצדדים, עקב הרישום, לבטל את
החכירה ולהעביר את הבעלות בדירה לחוכר, ואם הסכימו לעשות כן, יהיה צו הרישום
בהתאם לכך.
רישום שכירות
וזכויות אחרות
ו
נרשם בית בפנקס וערב הרישום היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויי ממנו, 144 . (א)
מושכר בשכירות רשומה, תירשם השכירות בפנקס על כל דירה, או על חלק בלתי מסויים
מכל דירה, לפי העני היתה אחת הדירות מושכרת כאמור, תירשם השכירות על אותה
דירה, זולת אם הוסכם בין הצדדים כאמור בסעיף 143 (ג).
(ב) היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, משועבד ערב הרישום במשכנתה
או מעוקל כדין, תירשם המשכנתה או העיקול על כל דירה, או על חלק מכל דירה, לפי
הענין, זולת אם הוסכם עם הנושה על דרך אחרת.
(ג) היתה שבירות כאמור בסעיף קטן (א) משועבדת ערב הרישום במשכנתה או
מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמת השכירות בהתאם
לסעיף קטן (א)? בוטלה השכירות כאמור בסעיף 143 (ג), יירשמו המשכנתה או העיקול על
הבעלות בדירה.
(ד) היה הבית ערב הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם זיקת
ההנאה לטובן או לחובתן של הדירות, לפי ענין הזיקה.
תיקון צו רישום
המפקח רשאי, על פי בקשת בעל דירה או בעל זכות בדירה, לתקן צו רישום
בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה או לבעל זכות בדירה שלא הגיש את הבקשה הודעה
מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.
(ב) צו המתקןצו רישום, דינו לכל דבר כדין צו רישום.
Page 19
ביקשו זאת בעלי
המפקח רשאי לצוות על ביטול רישומו של בית בפנקס, א
146 . (א)
כל הדירות או אט נוכח שהבית אינו ראוי עוד לרישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל
בעל דירה, או לבעל זכות בדירה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.
(ב) צו הביטול יפרט את הפרטים שייכללו ברישום הנכס בפנקסי המקרקעין.
ביטול רישומו
של בית משותף
צו ביטול, יבטל הרשם את רישום הכית בפנקס ויחדש את רישומו בפנקסי המקר­ 147 . ניתן
קעין בתור נכס שהוא בבעלותם המשותפת של מי שהיו ערב מתן צו הביטול רשומים בפנקס
כבעלי הדירות, וכל אחד מהם יהיה בעל חלק בלתי מסויים כחלק שהיה לו ברכוש המשותף
של הבית המשותף, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת לענין זה.
הרישום החדש
בפנקסים
בוטל רישומו של בית בפנקס וערב הביטול היתה דירה בו מושכרת בשכירות
148 (א)
רשומה, תירשם השכירות בפנקסי המקרקעין לגבי אותה דירה.
(ב) היתה דירה ערב ביטול הרישום משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו
המשכנתה או העיקול על חלקו הבלתי מסויים של מי שהיה ערב הביטול בעל הדירה.
היתה שכירות כאמור בסעיף קטן גא) משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין,
(ג)
יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמת השכירות בהתאם לסעיף קטן (א).
(ד) היתה דירה ערב ביטול הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם
זיקת ההנאה על הבית, לפי ענין הזיקה.
רישום שכירות
וזכויות אחרות
אגרות
סימן ה :
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות אגרות לענין חוק זה וכן רשאי הוא לקבוע 149 (א)
מי יהיה חייב בתשלום האגרה.
(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות תנאים
שבהם סוגי בני אדם או סוגים של פעולות יהיו פטורים, או ייהנו מהנחות, מתשלום אגרה
או שבהם תשלום האגרה יידחה.
שיעור ההנחה או משך הדחייה בתחומים שנקבעו בתקנות ייקבעו על ידי שר
(ג)
המשפטים או על ידי מי שהשר הסמיך לכך.
אגרה שתשלומה נדחה תהיה שעבוד על המקרקעין הנוגעים בדבר, והרשם
(ד)
ירשום את השעבוד.
סמכות של שר
המשפטים
שר המשפטים רשאי לקבוע אגרה בסכום קבוע או שיעורי אגרה לפי שווי 150 , (א)
המקרקעין או העמקה,
נקבעה אגרה לפי שווי המקרקעין או העסקה, יקבע שר המשפטים בתקנות
(ב)
מי יעשה את השומה, ועל החלטת השומה יחולו הוראות הסעיפים 121 ו­122, בשינויים
המחוייבים.
שיעורי אגרה לסי
שווי
האמור בחוק זה, לא תיעשה פעולת רישום מבלי ששולמה תחילה האגרה 151 על אף
שנקבעה לאותה פעולה, זולת אם החייב באגרה פטור או קיבל הנחה ממנה או שתשלום
האגרה נדחה בהתאם לתקנות.
תשלוט אגרה
כתנאי לרישום

Page 20
פרק י : שונות
סימן א' : ביטול סוגי מקרקעין
ביטול טיווג
המקרקעין לסוגים שונים שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה מכוח החקיקה 152. סיווג
העותמנית ­ בטל.
מקרקעין מוג
שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג "מירי'/ הבעלות בהם תהיה בעלות מקרקעין
153 ,
מלאה בהתאם להוראות חוק זה.
מקרקעין מסוג
מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג "מתרוכה" יירשמו על שם 154 . (א)
המדינה, אולם אם היו המקרקעין בתחום רשות מקומית וערב תחילת חוק זה היו דרכים
או שטחים פתוחים, למעט שפת ים, ששימשו בעיקר את תושבי אותה רשות מקומית,
יירשמו על שם הרשות המקומית.
(ב) מקרקעין שנרשמו על שם רשות מקומית בהתאם לסעיף קטן (א) ואחרי כן שונה
שימושם לשימוש שלא היה מצדיק רישומם על שם הרשות המקומית, יעברו לבעלות
המדינה.
מקרקעין מסוג
שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג "מואת" יירשמו על שם המדינה מקרקעין
155 .
טר קנין על מקרקעין כאלה על פי סעיף 103 לחוק הקרקעות העותמני
אולם אם קיבל אד
הוא, או חליפו, לרישום , זכאימשנת 1274 להגרה או על פי פקודת העברת קרקעות
המקרקעין על שמו.
שמירת זכויות
בהוראות סעיפים 154,153 או 155 כדי לגרוע מזכויות שהיו קיימות ערב תחילתו 156 , אין
של חוק זה במקרקעין האמורים בהם.
מחוברים שנרשמו
בנפרד מן הקרקע
מבנים או נטיעות (להלן ­ מחוברים) שערב תחילתו של חוק זה היו רשומים 157 , (א)
בנפרד מן הקרקע על שם אדם אחד, יירשמו על שמו כיחידה אחת, והרישום הנפרד יבוטל.
נפרדים
קרקע ומחוברים עליה שערב תחילתו של חוק זה היו רשומים כנכ
על שם בני אדם שונים, ינהגו בהם כך:
(1) שני הנכסים יירשמו כיחידה אחת, והרישום הנפרד יבוטל
(2) המפקח ישום את הקרקע ללא מחוברים ואת המחוברים על השומה
יחולו הוראות סעיפים 121 ו­122?
(3) בעל הנכס ששוויו גבוה יותר רשאי, תוך תשעים יום מהיום שהודע לו
על השומה הסופית, לרכוש את הנכס השני בתשלום שוויו לבעלו או בהפקדתו
בידי המפקח
(4) לא נרכש הנכס כאמור בפסקה (3), רשאי בעל הנכס ששוויו נמוך יותר,
תוך תשעים יום לאחר תום תשעים הימים הראשונים, לרכוש כאמור את הנכס
השני,
הנכס כאמור בפסקאות (3) או (4), יירשמו המקרקעין בבעלותם נרכש(5) לא
שווי הקרקע לשווי המחוברים. שביןהמשותפת של שני הבעלים בהתאם ליחס
חוקי אי, ב , טרק א, עמי 855.
Page 21
והוראות מעבר
ביטול דינים
סימן ב :
­ בטלי
158 .
(1) חוק הקרקעות העותמני משנת 1274 להג'רה וכל חקיקה עותמנית אחרת
שענינה מקרקעין
,
1192­1233
,
1051­1052
,
1008­1044
,
950­956
הסעיפים 909­905 ,886­882,
(2)
, 1675­ 1673 ,1646­1644 ,1328 למגלה
1270­1291
,
1241­1246
סעיפים 33­24 לחוק שופטי השלום הזמני העותמני משנת 1331 להג'רה?
(3)
פקודת העברת קרקעות
(4)
פקודת המשכנתאות (תיקון)
(5)
קרקעות מחלול, 1920 פקודת
(6)
פקודת הקרקעות מואת) 15
(7)
פקודת בתי משפט לקרקעות 16
(8)
פקודת תיקון ספרי האחוזה, 1926 ;
(9)
(10) סעיפים 44 ו~45 לפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) 18;
(11) פקודת חוק הקרקעות (תיקון)
(12) פקודת פנקסי קרקעות, 1944
(13) חוק לתיקון דיני הקרקעות (המרת "מתרוכה"), תש"ך­1960
(14) חוק בתים משותפים, תשכ"א­1961 ננוסח משולב] 22.
ביטולים
הספר העשירי של המגילה לא יחול על מקרקעין. (א)
159
(ב) חוק ההתיישנות, תשי"ח­231958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין
מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה
לפני תחילת חוק זה.
אי­תחולת הוראות
מסויימות
מקרקעין לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ­ישראל, 1947­1922 בעניני
160
עצמאות החוק
חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק. מתחילת
161
שלילת זכויות
שביושר
האמור בסעיפים 152 ו­158 עד 161, אין בהוראות חוק זה כדי לבטל או להביא 162 , על אף
שינוי ­
בדין המיוחד שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע למקרקעין מסוג מוקופה
(נ)
ולהקדשות
לא­מוסדרים
בדין שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע להתיישנות במקרקעין
(2)
שמירת דינים
א''י, כרך בי, סרק צ"ה, עמ' 992. 13 חוקי
.10

14 ע''ר 1920 מסי 31, עמ 1921 ; 2 , מס 36, עמי
.828

15 חוקי א''י/ כרך בי, פרק עט עמי
.805

16 חוקי א"י, כרך ב', סרק ע''ה, עמ
,75

17 ע''ר 1926, תוס 1 מסי 175, עמ
.829

18 חוקי א''י, כרך ב', פרק ', עמ
.824

19 חוקי א''י, כרך ב', סרק ע''ח, עמ
.63

20 ע''ר 1944, תוסי 1 מס 1359, עמ
.92

21 ס''ח תש''ך, עמ
.201

22 סח תשכא, עמ
.112

23 סח תשי''ח, עמ
.2738

24 חוקי א"י, כרך ג' עמ

Page 22
תחולה
163הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.
תיקון קות
הרשנות
בסעיף 1, במקום הגדרת "מקרקעין" יבוא:
הפרשנות בפקודת
""מקרקעין" ­ קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר
אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה אולם מקום
שהמלה "מקרקעין" באה בחיקוק שניתן לפני תחילת חוק המקרקעין,
, תהא משמעותה כמשמעות שהיתה נודעת לה אלמלא החוק
תשכ"ט­
האמור;
תיקון קודת
הנזיקין [נוסח
חדש]
הנזיקין ננוסח חדש] 26, אחרי סעיף 48 יבוא: בפקודת
165
תמיכה
48א. היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר
המונע או שולל תמיכה זו ­ עוולה.
שימוש הדרוש
לטות הגיבור
48ב. שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין
סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם
הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל
והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר
אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים ­ אם בתשלום חד­פעמי ואם
בתשלומים חוזרים­אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון."
הוראות מער
עסקה במקרקעין, והתחייבות לעסקה כזאת, שנעשו לפני תחילת חוק זה, וכן 166 (א)
זכות במקרקעין שהיתה מוקנית ערב תחילתו וחוק זה אינו מכיר בה, יוסיף לחול עליהן
הדין הקודם,
(ב) זכות במקרקעין שחוק זה דן בה יחול עליה חוק זה אף אם נוצרה לפני תחילתו.
קיו מינויי
רישומים וכו
מי שכיהן ערב תחילת חוק זה בתפקיד של ממונה על המרשם, מפקח או רשם, 167 . (א)
יראוהו כאילו נתמנה לפי חוק זה.
(ב) לשכות רישום שהוקמו, אזורי פעולתן שנקבעו ופנקסים שהתנהלו כהן כדין
לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו הוקמו, נקבעו והתנהלו לפי חוק זה.
גג) רישומים שנעשו כדין בפנקסים לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו נעשו לפי
חוק זה.
: הפעלת החוקסימן ג'
ביצוע ותקנות
המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות ככל הנוגע לביצועו, 168 שר
ובין השאר ­
(1) הפנקסים שיתנהלו, סדרי ניהולם וסדרי הרישומים ופרטיהם
(2) סדרי העיון בפנקסים וקבלת העתקים מהם;
(3) סדרי הדין בדיונים ועדרים לפי חוק זה
(4) ההליכים כקשר לרישום בתים משותפים, לתיקון רישום ולביטול רישום;
(5) ההליכים בקשר לרישום ראשון וחידוש רישום?
25 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 1, עמי 2.
.266

מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ
Page 23
(6) ההליכים בקשר לרישום איחוד ופיצול של חלקות, כולל הרישום מחדש
של זכויות בחלקות שהיו רשומות ערב האיחוד או הפיצול
(7) סמכויותיהם של רשמים, של מפקחים ושל הממונה על המירשם.
זה תחילתו ביום כ"ג בטבת תש"ל (1 בינואר 1970).169חוק
תחילה
התוספת
(סעיף 64)
תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משות
זה ­ בתקנון
1 .
"בעל דירה" ­ לגבי דירה שהוחכרה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים ­ החוכר
או חוכר המשנה, לפי הענין, זולת אם נקבע בזה החכירה שלענין התקנון לא יראו אותם
כבעלי דירה?
"רכוש משותף" ­ כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות
הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן
מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם
אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.
הגדרות
בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש (א)
2.
המשותף או מסכנים או עשויים לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו,
אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות.
(כ) כעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים בדירה
אחרת או מסכנים או עשויים לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה, אלא
אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת.
(ג) כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות בדירתו על דעת עצמו.
שינויים
ותיקונים בדירה
דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי בעל
3.
ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה.
הזכות לתבוע
תיקונים
בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה (א)
4.
של הרכוש המשותף, ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם הפועלים בשמה להיכנס
לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור.
(ב) פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל הדירות להשתתף בהוצאות
החזרת המצב לקדמותו בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש המשותף.
עבודות לבדק
הרכוש
בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית לשם קביעת דרכי ניהולו של (א)
5
הרכוש המשותף והשימוש בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי נציגות, אישור החש­
בונות והסדר העניני האחרים הנובעים מהשכנות בבית המשותף.
(ב) הנציגות תקבע את מועד האסיפה הכללית ותועיד אותה האסיפה הראשונה
תתקיים תוך שלושה חדשים מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים לאחר זאת תתקיים
האסיפה לא יאוחר מחמישה עשר חודש מיום האסיפה הקודמת.
אסיפה כללית
רגילה
נוסף על האסיפות הכלליות לפי סעיף 5 רשאית הנציגות להועיד אסיפה כללית (א)
6.
כל אימת שהדבר ייראה לה, והיא חייבת להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש מן
הדירות לפחות,
אה כללית
שלא מן המנ

Page 24
(ב) לא הועידה הנציגות אסיפה תוך ארבעה­עשר יום מהיו שהוגשה לה דרישה
כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה.
אסיה כינוס
7. (א) הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית ומקומה תימסר לבעלי כל הדירות
ארבעה ימים לפחות לפני המועד.
(ב) הודעה שהוצגה במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, רואים אותה
כאילו נמסרה לכל בעל דירה יום אחד לאחר שהוצגה.
המנ באסיה
רואים אסיפה כללית כחוקית אם הודעה על קיומה נמסרה כאמור בסעיף 7 (א)
8.
והשתתפו בה בעליהן של מחצית הדירות לפחות, בעצמם או על ידי באיכוח
(ב) ההודעה על קיום האסיפה הכללית יכול שתקבע שאם לא יהיה נוכח מנין חוקי
בשעה שנקבעה לפתיחת האסיפה, תתקיים האסיפה בשעה אחרת באותו יום, ומשנקבע כן,
תהיה האסיפה שנתכנסה בשעה האחרת חוקית בכל מספר של משתתפים.
מדר היום
באסיפה
ההודעה על מועד אסיפה כללית תפרט את סדר יומה. (א)
9.
(ב) בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה, ובלבד שהודעה על
כך תימסר לבעלי כל הדירות האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת
הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית.
(ג) לא תדון אסיפה כללית בנושא שלא נכלל בסדר יומה, אלא אם כל בעלי הדירות
הסכימו שהענין יעמוד לדיון בה.
יור ומזכיר
האיה
דחיית האסיפה
כללית תבחר יושב ראש ומזכיר האסיפה. אסיפה
10 .
יושב­ראש האסיפה הכללית רשאי, בהסכמת האסיפה, לדחות את המשכה לתאריך
11.
שייראה לו, והוא חייב לדחותה אם דרשו זאת רוב הנוכחים באסיפה.
החלטות
החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות. (א)
12 .
(ב) החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו
בפרק ו' לחוק המקרקעין, תשכ"ט­1969, או בתקנון זה, או המשנה את זכויותיו, לא יהיה
לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם הסבים לה.
הצבעות
ההצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת ידיים, אך לפי דרישת רבע לפחות (א)
13 .
מבעלי הדירות הנוכחים תתקיים הצבעה בקלפי.
(ב) בהצבעה זכאי בעלה של כל דירה לדעה אחת.
(ג) היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה.
וח
כל בעל דירה רשאי להשתתף באסיפה כללית ולהצביע בה בעצמו או על ידי (א)
14 .
בא­כוח.
(ב) בא­כוח שנתמנה לייצג בעל דירה באסיפה כללית יביא לפני הנציגות, סמוך
לפתיחת האסיפה, כתב מינוי חתום בידי בעל הדירה שמינה אותו.
בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה ובהצבעה על ידי בא­כוח שנתמנה
בהתאם לתקנותיו; תעודה חתומה בידי המנהל או המזכיר של התאגיד, והמאשרת שבא­
כוחו נתמנה בהתאם לתקנותיו, תשמש ראיה חותכת לכך.
(ד) היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים אחד מהם, או אדם אחר, כבא­כוחם
באסיפה הכללית; בא­כוח שנתמנה כאמור יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת האסיפה,
כתב מינוי חתום בידי כל בעלי הדירה.

Page 25
האסיפה הכללית הרגילה תבחר בנציגות בת חבר אחד או יותר, אך לא יותר (א)
15.
מחמישה חברים; בנציגות של יותר מאחד ייבחר אחד מחבריה כגזבר.
גב) אסיפה כללית שלא מן המנין רשאית להחליף את הנציגות, לשנות את הרכבה,
או להשלימה, אם ירד מספר חבריה מכל סיבה שהיא; נקבע מספר חברי הנציגות ומספר
חבריה ירד מכל סיבה עד למטה ממספר זה, יועידו חברי הנציגות הנשארים, תוך עשרה
ימים, אסיפה כללית שלא מן המנין לשם השלמת הרכב הנציגות.
(ג) תקופת כהונתה של הנציגות, כולל חבריה שנבחרו לפי עיף קטן (ב), היא עד
לבחירת הנציגות החדשה באסיפה הכללית הרגילה הבאה.
(ד) החלטות הנציגות יתקבלו ברוב דעות היו הדעות לגבי הצעה מויימת שקולות,
רואים את ההצעה כנדחית.
הנציגות
הגזבר ינהל פנקס הכנסות והוצאות ויביא אותו יחד עם כל הקבלות והמסמכים (א)
16 .
הנוגעים להן לפני האסיפה הכללית הרגילה לאישור.
(ב) בעל דירה רשאי בכל עת סבירה לעיין בפנקס ההכנסות וההוצאות, ובקבלות
ובמסמכים הנוגעים להן.
(ג) שנת הכספים של ולבית המשותף תתחיל ביום האחד בינואר ותסתיים כיום 31
בדצמבר כל שנה; שנת הכספים הראשונה תתחיל ביום רישומו של הבית בפנקס הבתים
המשותפים ותסתיים ב­31 בדצמבר אותה שנה.
חשבונות
גולדה מאיר
ראש הממשלה
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
גולדה מאיר
ראש הממשלה
ממלא מקום שר המשפטים